. ראה את °רבי אלעזר בן עזריה וקרא עליו (תהלים ל"ז, כ"ה) נער הייתי גם זקנתי. מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא. ועינוי דמיין לדידיה
It's hard to take this k'peshuto, as how would R' Dosa have known what Ezra's eyes looked like? The point he was making, explains the Meshech Chochma, is that R' Elazar ben Azarya was like Ezra. In parshas vayeilech is says that Moshe gave the Torah to the kohanim and levi'im: וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י Torah was meant for an elite class of scholars. That's why it was written in ksav ivri. This was a ksav that not everyone could read, and so it prevented the average person from having access to the text. Ezra changed all that. Ezra changed the ksav to ksav ashuri which allowed everyone easy access to the text. Ezra understood that although there are risk in allowing every layperson access to Torah, allowing everyone to think all they need is the internet and an Artscroll and they can pasken any shayla, the risks are worth it. Ezra lived in a time of transition, a time when prophecy was ending, and he understood that dissemination of the Torah to the masses was needed if we were to survive.
The gemara in Brachos writes that R' Gamliel only accepted students to the beis medrash who were "tocho b'baro," an elite group. When R' Elazar ben Azraya took over, he opened the doors to everyone. His eyes, his outlook on life, matched that of his ancestor Ezra.
Here's the Meshech Chochma:
ויתנה לכהנים בני לוי – בירושלמי פ״א דיבמות ראה את ראב״ע וקרא עליו נער הייתי כו׳ מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועיניו דמיין לדידיה. הענין כי מצאנו בעזרא ששינה הכתב, והוא כי באמת יאות לפי משפטי התורה אשר התורה תהא מסורה ביד הכהנים הלוים והזקנים אשר יש בהם כל מכמני השלמות והפרושים היושבים בירושלים, וכל מי שנדבו לבו להתקרב אל התורה יבא לירושלים, כמו שמצאנו בר״א בן הורקנוס, והיו הישיבות הגדולות אשר נקבצו כל הראוי בהם לפי חכמת בינתם, וכן מצאנו בספרי על קרא דלמען תלמד ליראה את ה׳ [הביאהו תוס׳ ב״ב כ״ה], ומפני זה היה התורה כתובה בכתב עברי למען לא ילמד מי שאינו ראוי ויהיה כזורק אבן למרקוליס, ולא ירהב הנער בזקן לאמר גם אנכי הרואה ויודע סתרי החכמה כמוך. אמנם עזרא ראה בזמנו לפי פזור ישראל בעמים והשכח מאתם עקרי התורה (כאשר מצאנו בנחמיה ודה״י) ונסתם החזון ובטלו הרואים באספקלריא המאירה, יותר נאות לכותבה בלשון מובן לכל הרוצה לדעת וחכמות בחוץ תרונה, ומוטב להגיע אל המטרה הנאותה להרחיב הדעת בארץ [כאשר באמת נתפשטה עד מאד התורה בזמן בית שני, כידוע] ולסבול ההיזק המגיע אשר כבר הגיע מזה בבית שני כידוע מתלמידים שלא שמשו כל צרכן, וזה שפט ברוח הקודש רוח אלהי אשר הופיע עליו ממרום, והפליגו חז״ל זה עד כי אמרו ראוי היה עזרא להנתן תורה ע״י כמו ע״י משה, ואמרו עילם זכתה ללמוד ולא ללמד בבל זכתה כו׳, ערש״י, וכן מצאנו ענין כזה לראב״ע, שר״ג הנשיא היה בדעתו לסתום כל דבר המקובל ולבלי לפרש טעמו, כאשר מצאנו לו בכמה מקומות מקובל אני מאבותי, וכן שלא לקבל רק הנאות להגיע אל מטרת השלמות ולמעט התלמידים, וכל מי שאין תוכו כברו אל יכנס, לא כן ראב״ע מצאנו לו שמיד שישב בנשיאות אמר כל הרוצה לכנוס יבוא ויכנס ואתוספו ה׳ מאה ספסלי בבי מדרשא, וכן בכ״מ תמצא שמפרש טעם כל דבר, עיין בחגיגה טף למה באין אלא כדי ליתן שכר טוב למביאיהן, וכן בכ״מ הפליג בהתפשטות התורה וריבוי לומדיה, והוא שאמר ועינו, ר״ל עינו הצופיה למרחוק, הבטה כללית, כמו עיני העדה וכמו עיניך יונים (עיין מדרש), בהבטה על הנהגת הכלל הוא דומה להנהגת עזרא הסופר. ונכון
I think we can put 2 and 2 together and lump this Meshech Chochma together with an Ohr Sameich in Hil Issuei Bi'ah from this post two years ago. The Ohr Sameich distinguishes takanos of Chazal instituted for what he calls "tikun ha'dat," strengthening religious law, e.g. don't do X on shabbos lest you come to do a melacha and violate the law of shabbos, and the takanos of Ezra, which were made for "tikun ha'umah," to strengthen our national identity.
Ezra was not concerned with promulgating the mitzvah of talmud Torah simply because it is an important mitzvah to do. He was concerned with promulgating Torah because Torah is what gives us our national identity. In earlier times, it was enough for an elite group to carrier the banner for the national as a whole. In Erzra's time, in R' Elazar ben Azarya's time, in our time, that is not longer the case.
No comments:
Post a Comment