1) Rambam paskens in Taanis 5:16
מי שראה ערי יהודה בחורבנם אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע. ראה ירושלים בחורבנה אומר ירושלים מדבר וגו'. בית המקדש בחורבנו אומר בית קדשנו ותפארתנו וגו' וקורע.
If you look at the same din quoted in the Tur (siman 561), there is one slight difference:
הרואה ערי ישראל בחורבנן אומר על הראשונה שרואה ערי קדשך היו מדבר וקורע
Why the change from ערי יהודה to ערי ישראל? R' Zolti in Mishnas Yaavetz (#48) explains that the issue here revolves around the following question: when kedusha rishona was batlah, was the chalukas ha'aretz done by Yehoshua also batlah?
Meshech Chochma on our parsha comments (35:13):
שש ערי מקלט תהיינה לכם – יתכן דאמרו בסוף סוטה שמשחרב מקדש ראשון בטלו ערי מגרש ללוים, וא״כ אז לא היו בבית שני שייכים ללוים הערים שלהם, ואז לפי דעתי לא קלטו רק הששה ערים בלבד, שמה שקולטין הערי מקלט, נראה דאינו אלא דוקא אם הן מחנה לויה, וכמו שאמרו בסוף פ״ב דמכות מקום ממקומך, ופרש״י שתהא מחנה לויה קולטות, ואף ערי מקלט יהיו ערי לויה, אמנם המ״ב עיר כיון שלא נתנו בבית שני ללוים, לא היו קולטין רק הששה ערים לבד, שקליטת המ״ב עיר ילפינן מועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר (מכות י׳), וכל זה כשהן של לוים, אבל לא כשהן של כהן, לכן בששה ערים הללו אמר שש ערי מקלט תהיינה לכם, פירוש, אף שהם שלכם ולא של לוים. ודו״ק. אמנם עיקר הטעם מה שלא נהגו ערי מגרש בבית שני לא ידעתי. ואולי מטעם זה בטל התרומ״ע מן התורה, וכמו שאמרו בירושלמי מאליהם קבלו המעשרות, יעוין ברמב״ם מטעם אחר. והדברים נעלמים עדיין, עד ה׳ יאיר עיני. ועיין ד״ה ב׳ ק׳ י״א כי עזבו הלוים את מגרשיהם, וק׳ ל״א ולבני אהרן כו׳ מגרש עריהם, יעו״ש. ואולי משום דבית שני לא היה החלוקה עפ״י או״ת, לכן לא היה ערי מגרש. וביהושע כתוב אלעזר הכהן באורים ותומים.
According to M.C., during bayis sheni the cities of leviim did not serve as cities of refuge because there was no chalukas ha'aretz done as was done by Yehoshua, and therefore these cities did not really belong to the leviim. Not only was the kedushas ha'aretz batlah, but the chalukah was batlah as well.
This point is at the heart of the disagreement between Rambam and Tur. According to the Rambam, the cities are still ערי יהודה as designated by Yehoshua. That division stands irrespective of whether kedushas ha'aretz is batlah or not. According to the Tur, the cities are now ערי ישראל, shared by all of Klal Yisrael, because the chalukas ha'aretz was batlah as well as the kedushas haaretz. Until there is a new chalukah, the cities are not considered cities of Yehduah. (According to the Tur, we tear for these cities not because they are under the jurisdiction/sovereignty of sheiveit Yehudah, but rather because they fall *geographically* in an area that was assigned to Yehudah, which was the area most proximate to Yerushalayim.)
2) The Shaarei Teshuva on the SA comments on this din:
בש"ע ס"א הרואה ערי יהודה כו' וכתב בר"י בשם מזה הבעל חסד לאברהם שכתב נהגו העולם שלא לקרוע על חברון תוב"ב שמעתי בשם גדולים לפי שחברון מערי מקלט שניתנו ולאו מערי יהודה מיקרי וכתב בגליון בר ברתי' הרב הגדול בדורו מוהר"ר אברהם יצחק ז"ל שדברים חלושים הם עכ"ל ואף אנא אמינא דאין לסמוך ע"ז עכ"ל:
The Chessed l'Avraham makes two assumptions: 1) the cities of refuge and 42 cities of the leviim were given to them as their portion in chalukas ha'aretz; 2) that chalukah still stands, and therefore there is no requirement of kri'ah in Chevron since as a city of refuge it falls under the portion of Levi, not Yehudah.
The second assumption revolves around the issue we discussed above. The first assumption seems to be anticipated in a machlokes in the Yerushalmi.
The Mishna (Maaser Sheni end of ch 5) writes:
מִיכָּן אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל וּמַמְזֵרִים מִתְװַדִּים אֲבָל לֹא גֵרִים וְלֹא עֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֶלֶק בָּאָרֶץ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף לֹא כֹהֲנִים וּלְוִיִּם שֶׁלֹּא נָֽטְלוּ חֶלֶק בָּאָרֶץ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶן עָרֵי מִגְרָשׁ.
The Yerushalmi, according to girsa of the GR"A (his peirush in parenthesis), comments:
(תני למחלוקת ניתנו. (פי' הערי מגרש לכהנים) דברי ר' יוסי ר' מאיר אומר לבית דירה ניתנו. (פי' ולא למחלוקת:
The Rambam paskens like R' Yosi, which would support the Chessed l'Avraham's position.
Why do you (my complaint is really on Rav Zolti) say that the kriah on Arei Yisrael is because their proximity to Yerushalayim gives them a din like Arei Yehuda. The expression Arei Yehuda in the Gemara in MK is just another way of saying Arei Yisrael. Who cares if they are from Chelek Yehuda or not? Is the aveilus any different? Also, the Maharsha says
ReplyDeleteונראה הא דנקט תלמודא ערי יהודה בחורבנן ולא ערי ישראל משום דהתנא דידן לאחר חורבן בית שני איירי ולא היו ידועין רק ערי יהודה דלא עלו מבבל בבנין בית שני רק שבט יהודה וקצת מבנימין וי' שבטים שגלו לחלח וחבור לא עלו:
>>>The expression Arei Yehuda in the Gemara in MK is just another way of saying Arei Yisrael. Who cares if they are from Chelek Yehuda or not? Is the aveilus any different?
ReplyDeleteIt's only arei Yehudah that require kri'ah, not every city is any location. That's R' Zolti's whole point. I guess you don't like R' Zolti's chiddush.
Of course.
DeleteOk, that fills my quota for amoratzus for the week. I hope I don't go over my rda.
I did see that the Levush says ודוקא ערי יהודה שהם קרובים לירושלים, while the Yad Rama San 11b that דכולה ארץ יהודה שכנו של מקום מיקרי מאחר דהוי בית המקדש בגוה, and the Rambam 4 KidHach 12 that אין מעברין את השנה אלא בארץ יהודה שהשכינה בתוכה. Live and learn. I thought that after forty years of saying the Daf Yomi it was time to move on. I guess it's time to chazer. Funny thing about chazara. My bil, Yosaif Asher Weiss, knew BB baal peh verbatim, including Rashbam, by the time he was twenty, and he reviews it every single day. When you see him carrying a BB, you don't really know where the Gemara ends and where he begins. Same thing Reb Moshe told me. If he wouldn't keep learning, he would become an amoretz. Case in point.
Delete