The gemara (Yoma 3b) presents a stira in pesukim with regards to who was supposed to make the aron:
אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים״, הָא כֵּיצַד?
The gemara answers
כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם
Rashi explains that when Klal Yisrael are doing the right thing, then they get credit for the aron; if, however, they are not behaving properly, then the credit goes to Moshe alone.
R' Shmuel Kushlevitz in Netivot Shmuel suggests derech derush a take away lesson from this gemara as Rashi reads it. When the tzibur is cooperative, עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, a leader can sit on the sidelines and inspire and cheerlead and let the people run with the ball on their own, ְוְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים However, where the tzibur does not want to pitch in and is not moved to contribute and work, אֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, then a leader has to not be afraid to jump in and get his hands dirty. It's not enough to sit on the sidelines and cheerlead; he has to take the reins and ְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ, do the job.
Maharasha, however, explains the gemara exactly in the opposite way. When Bn"Y are עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, it means that they are living up to and fulfilling the vision of Moshe Rabeinu. In that case, it is correct to say ְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ because their work is imbued with the same spirit as if Moshe himself were doing it. If, however, Bn"Y are אֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, then it is וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים because their work is a far cry from the effort and results that Moshe would have achieved and reflects their own shortcomings.
Ramban and Rashi are bothered by why we need the וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ at the end of the pasuk כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ. Rashi comments that it is a mitzvah l'doros that whenever klei ha'mikdash are made, it should be like those shown to Moshe. Ramban writes:
על דרך הפשט אין צורך לכל זה, אבל בא הכפל לחזוק וזירוז, אמר: ועשו לי מקדש (שמות כ״ה:ח׳) – בית וכלים כמקדש מלך ובית ממלכה (עמוס ז׳:י״ג), ושכנתי בתוכם (שמות כ״ה:ח׳) – בבית ובכסא הכבוד אשר יעשו לי שם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן הזה אשר אמרתי שאשכון בו בתוכם, ואת תבנית כל כליו. וכפל וכן תעשו – כלכם בזריזות וחריצות, והוא כהכפל: ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה׳ את משה כן עשו (שמות ל״ט:ל״ב), כי מפני שהוא צואה אמר וכן תעשו.
Maharasha I think is in the spirit of this Ramban. Hashem was telling Moshe that כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔, in accordance with your vision of what a makom mikdash should be, your ideals, your goal, וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ, that should be how the people fulfill the task.
Rabbi Shmuel Kuselewitz of Torah Vadaat Brooklyn
ReplyDeleteנתיבות שמואל / ... שמואל בלאאמו"ר ... צבי יהודה קושעלעוויץ.
'.
רבי שמואל ב"ר צבי יהודה קושלביץ (י"א אייר ה'תרמ"ז, – ד' טבת ה'תשכ"ג, 31 בדצמבר 1962) רב בברונקס שבניו יורק ור"מ בישיבת תורה ודעת. מחבר ספרי "נתיבות שמואל".
קורות חייו
נולד בסלבודקה, פרבר קובנה. אביו שהיה רבן של ראצק, טיקטין וסמיאטיץ, היה תלמידו של רבי שמואל ארנפלד ממטרסדורף וקרא לבנו על שמו. למד בישיבת נובהרדוק, בישיבת סלבודקה (לפי מקור אחר: גם בוולוז'ין ובראדין). נסמך לרבנות בידי רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' ורבי מאיר אטלס משאוול. נשא את רבקה גיטל לוויטן בתו של רבי בן ציון יעקב לוויטן אב"ד שידלובה(שידלאווע, Šidlava). ארבע שנים התגורר הזוג בשידלובה, ממנה עברו לקלם והתפרנסו מייבוא יינות וכלי בית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבו בני הזוג בקובנה, רבי שמואל הקים בית חרושת לסיגריות כדי להתפרנס אך שריפה כלתה את רכושו. בתקופה זו (ה'תר"ף, 1920) קיבל הזמנה לרבנות בקהילת יוצאי סמיאטיץ בניו יורק, ובעקבותיה היגר לארצות הברית (ה'תרפ"ד, 1924). הוא כיהן ברבנות בברונקס, ושימש ר"מ בישיבת תורה ודעת עד סמוך לפטירתו.
ארונו הועלה לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
גנאלוגיה
אביו רבי צבי יהודה (נפטר ה'תרע"ט, 1919) היה רבן של ראצק, טיקטין וסמיאטיץ. אמו רחל מיכלה הייתה בתו של הגביר ר' יעק'ל מלר (יעקב קונציפוביץ) ואחיותיה נישאו לרבנים: רבי יהודה ליב פייןמסלונים, רבי שמעון רוזובסקי מאיישישוק ורבי יצחק אריה ביליצקי ממאלאט.
חמיו רבי בן ציון לויטן היה רבה של שידלובה, שאחיו היו רבנים נודעים: רבי אשר ניסן לויטן משאוול ולימים בברונקס שבניו יורק; תאומו רבי עזריאל משה, רב בקייב; ורבי ירחמיאל נתן, רבה של וינקובה בליטא. אחותם בת שבע היא אמו של רבי אלעזר מנחם מן שך. אחותם טויבע הייתה אשת אביו של רבי אייזיק שר, ובתם נישאה לרבי משה טיקוצ'ינסקי מישיבת סלבודקה.
אחי אשתו: רבי שלמה יהודה ליב לוויטן, רב בטווער שבליטא, ר"מ בבריסק ובשאוול, היגר אף הוא לארה"ב ושימש רב ברוק איילנד שבאילינוי; רבי ישראל מאיר לוויטן, רב קהילת "עדת אחים" בשיקגו ומחבר "אמרי ישראל". האח השלישי, רבי אליעזר יצחק, נספה בשואה.