Monday, July 25, 2022

why the korbanos were put at the end of Pinchas

What is the parsha of korbanos doing at the end of Pinchas?  Wouldn't this sections better fit somewhere in Vayikra, e.g. in Emor, where the chagim are mentioned?

Ramban answers that the korbanos musafim were not offered in the midbar:

כי אחרי שאמר: לאלה תחלק הארץ (במדבר כ״ו:נ״ג), צוה להשלים תורת הקרבנות שיעשו כן בארץ, כי במדבר לא הקריבו המוספים 

Now that Bn"Y would soon be going into Eretz Yisrael without Moshe, he had to teach them the halachos of the korbanos that they would have to offer there.  Im lo acshav, eimasai?


Abarbanel writes that there is more to it than Moshe teaching halachos that were not yet known.  Moshe's presence, as the adon ha'neviim, made propechy easier to attain.  He knew that once he was gone, there would never be a prophet of similar stature.  Therefore, he gave the parsha of korbanos as a means of helping enable prophecy for future generations.

R' Tzadok haKohen follows in Abarbanel's footsteps of linking korbanos to Moshe's impending death.  The era of transmission of Torah sheb'ksav would come to a close with Moshe's death.  Korbanos served to help enable the growth of Torah shebaa'l peh that would begin with Yehoshua.

I think both ideas share a common denominator.  Moshe was the conduit between G-d and man.  Call it nevuah, call it Torah sheb'skav, it amounts to the same thing -- G-d reaching out to Bn"Y to convey his will.  With Moshe gone, with the conduit of communication gone, G-d would no longer be reaching out in the same way.  Therefore, the burden shifted to us to reach out to Him.  Instead of G-d calling to man, drawing close to us,  it became our responsibility to call to Him, to draw ourselves closer to him.  That's what korbanos are all about; that's what tefilah b'makom korban is all about.  

1 comment:

  1. Sifrei Bamidbar 142 https://www.sefaria.org/Sifrei_Bamidbar.142.1:
    וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל את קרבני לחמי – למה נאמר? לפי שהוא אומר אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם; משל למה הדבר דומה? למלך שהיתה אשתו נפטרת מן העולם, והיתה מפקדתו על בניה. אמרה לו: בבקשה ממך הזהר לי בבני. אמר לה: עד שאת מפקדתני על בני – פקדי בני עלי, שלא ימרדו בי ושלא ינהגו בי מנהג בזיון. כך אמר לו הקב"ה: עד שאתה מפקדני על בני – פקוד בני עלי, שלא ינהגו בי מנהג בזיון, ושלא ימירו את כבודי באלהי הנכר! מהו אומר (דברים לא) כי אביאם אל האדמה, עד שאתה מפקדני על בני – פקוד בני עלי! לכך נאמר צו את בני ישראל: צו – צווי מיד בשעת מעשה, ולדורות, כדאיתא בריש וידבר:

    ReplyDelete