why say "eye for an eye" if the intent is to pay damages? -- parshanut and Brisker lomdus that go hand in hand

While Chazal and parshanim spill much ink justifying the reading of עין תחת עין to mean $, the question that begs asking is why the Torah would use this expression instead of simply saying to pay if that is what the pasuk means.  Seforno explains that there is a moral lesson the Torah is trying to convey:

כך היה ראוי כפי הדין הגמור, שהיא מדה כנגד מדה, ובאה הקבלה שישלם ממון, מפני חסרון השערתנו, פן נסכל ונוסיף על המדה לאשמה בה

One shouldn't think that just like when one's ox gores, the solution is to take out the checkbook and pay for the damages, the same is true when dealing with harm to people -- it's just a matter of the amount of $ involved.   The Torah uses the expression עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן to make the moral point that there is a qualitative difference between the two.  When you harm another person, the penalty deserved goes beyond $.  Theoretically one should have one's eye knocked out. 

Ibn Ezra approaches the same question as follows:

והנה יהיה פירוש עין תחת עין – ראוי להיותו עינו תחת עינו, אם לא יתן כפרו.

When he writes אם לא יתן כפרו what he is referring to is the pasuk later in Banidbar 35:31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת.  A **murderer** cannot pay a fine and be released from punishment.  The implication is that in cases other than murder, i.e. bodily harm, it is enough to pay a fine.  We see that even without getting to torah shebaal peh, the Torah itself does its own parshanut on עין תחת עין and defines it as $.  

Both Ibn Ezra and Seforno see עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן as the theoretically just punishment.  Seforno says on a practical level we cannot carry it out so we read the pasuk otherwise; Ibn Ezra sees the Torah itself as offering the culprit the opportunity of payment as a way out of his crime.  

What is interesting is that we see the echo of these parshanim in the the Rambam (Chovel u'Mazik 1:3):

זה שנאמר בתורה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו אינו לחבול בזה כמו שחבל בחבירו אלא שהוא ראוי לחסרו אבר או לחבול בו כאשר עשה ולפיכך משלם נזקו. והרי הוא אומר ולא תקחו כופר לנפש רוצח לרוצח בלבד הוא שאין בו כופר אבל לחסרון איברים או לחבלות יש בו כופר:

If bottom line the halacha defines עין תחת עין as $, why does the Rambam in his sefer halacha, need to give us parshanut?  Just tell us the din!

R' Yehuda Cooperman connected the dots here.  The Rambam saw in the use of  עין תחת עין in place of $ a fundamental yesod: the הגדרה of the payment for חבלות is different than all other monetary payments.  When your ox gores and causes damage, the purpose of the payment is to make the damaged party whole, to compensate them for loss.  When you harm another person, the theoretical עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן that should take place would not make the other party whole or provide compensation.  It's all about punishment of the aggressor.  So too, the $ that are in place of עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן are about punishment, not restitution.  

R' Soloveitchik brought many raayos to this idea, but the basis for it is already found in R' Chaim al HaRambam.  The Rambam writes in To'en v'Nit'an 5:2

 וכן החופר בשדה חבירו בורות שיחין ומערות והפסידוה והרי הוא חייב לשלם בין שטענו שחפר והוא אומר לא חפרתי או שטענו שחפר שתי מערות והוא אומר לא חפרתי אלא אחת או שהיה שם עד אחד שחפר והוא אומר לא חפרתי כלום. הרי זה נשבע היסת על הכל:

There is no שׁבועה of modeh b'miktzas when the claim is for fields because there is a din that אין נשׁבעין על הקרקעות.  

Raavad argues and says that the claim for digging up a field is a monetary claim, not a claim for the property itself.  Why is this case any different than כשאר תביעת ממון וכמי שאמר לו חבלת בי שתים והוא אומר לא חבלתי אלא אחת עכ"ל:?  The Rambam agrees that even though הוקשׁ אדם לקרקעות you can have a  שׁבועה of modeh b'miktzas when dealing with an argument about chovel because the claim is about the $ owed, so why is this case of קרקע any different?

R' Chaim answered that there is a fundamental difference between the claim of relief for damaged land and the claim of relief for chovel.  When it comes to damaged land, the $ is restitution for the land, and therefore the halacha links the payment directly to the קרקע.  When it comes to chovel, the payment is not restitution for the damage caused.  It is punishment for the act of aggression.  Therefore, there is no direct link between the $ and the victim.

Those learning daf yomi are familiar with the limitations on beis din in chutz la'aretz.  Rambam writes (Sanhedrin 5:10)

כל הנישום כעבד אין גובין אותו דייני חוצה לארץ. לפיכך אדם שחבל בחבירו אין גובין הנזק והצער והבשת שהוא חייב בהן דייני חוצה לארץ. אבל שבת ורפוי גובין מפני שיש בהן חסרון כיס. וכן הורו הגאונים ואמרו שמעשים בכל יום לגבות שבת ורפוי בבבל

Is נזק not about חסרון כיס?!  R' Soloveitchik explains that indeed it is not, because the payment is a punishment to the aggressor, not about making the victim whole.

There are many other proofs, but the take away point is that while the expression עין תחת עין at first glance seems to obscure the intent of the halacha, in truth it reveals halacha in a sharper and clearer light.