Sunday, February 14, 2016

textual variants and the Ohr haChaim

1) The Abarbanel at the end of Terumah addresses the question that probably bothers you or should bother you when reading the parshiyos of Terumah, Tetzaveh, VaYakhel, Pekudei: so many pesukim about a Mishkan that we will never see again?  The Abarbanel asks it more broadly.  We've been in galus for hundreds of years and yet we read these parshiyos about mishkan, about korbanos, about the service of kohanim -- what meaning can it have for us?  When I mentioned this question at the Shabbos table, daughter #1 suggested that it's preparation for when we will once again have a Mikdash, have korbanos, etc.  Abrabanel offers a more philosophical answer.  The goal of doing the mitzvah, he explains, is perfection of the mind, perfection of character.  The physical act is just a means of mental arousal.  If one cannot offer a korban or build a mishkan, one can still by studying these parshiyos attain the same chochma and same mental perfection as doing would engender.  "K'mo she'yo'il ha'ma'aseh... la'ha'amid neged ra'ayonecha yiras Elokim v'romemuso, kacha y'chonu machshivosecha l'askil gedulaso v'chochmaso u'l'hidabek bo b'haskil ha'inyan."  When Chazal say that when studies the laws of korbanos it is as if one has brought a korban, it is because the whole purpose of bringing the korban is to put one in a mental state of dveikus and connection to chochmah.  Studying the parsha achieves the same goal.

2) Rashi (BaMidbar 7:1) explains that the Torah writes the word "kalos" in the pasuk "B'yom kalos Moshe l'hakim es hamishhan..." chaseir, missing the vav, i.e. KLS, because Klal Yisrael was like a kallah going to chuppah.  The Ohr haChaim (BaMidbar 7:1) there gets very worked up about this comment:

רז''ל אמרו (במד''ר פי''ב) כַּלַּת כתיב, ורואני כי בספר תורה כתובה בוא''ו, ואני אומר כי דברי תורה כאלו וכיוצא באלו אינם נמסרים לכל מרים יד בתופשי התורה, כי יסובב הדבר הכפירה והזלזול בכבוד מורים, ויש לך לדעת כי סדר תורתינו הקדושה, ותיבותיה ואותיותיה ספורות מזוקקות, חצובות ממחצב קדוש ונורא, נפלאים המה למכיר בהם ויותר פליאות נעלמים מעין כל, ואעירך גרגיר אחד והוא, הלא תמצא כי יש אותיות נרגשות במבטא התיבות ואינם בכתב, כגון יהושע כי במבטא ישנו להרגש של אות הוי''ו בין שי''ן לעי''ן ואינה במכתב, וישנה במקום שאינה נרגשת שהיא בין ה''א לשי''ן, והערה זאת תרונן דעת משכיל, להכיר כי אותיותיה ספורות מזוקקות, ואי אפשר להוסיף אפילו אות אחת. הגם כי תצטרך למבטא הקריאה ותהיה נקראת, הגם שאינה כתובה, ותהיה קרי ולא כתיב, וקבעה התורה הוא''ו שלא במקומה להעיר בנסתרות.

Our sefer Torah has a vav in the word.  How could Rashi/Chazal comment on a missing vav that is not missing?  And so he comes up with an explanation.

I thought of this Ohr haChaim when I noticed the Ohr haChaim NOT commenting on a pasuk in this week's parsha.  Here's the pasuk:

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
And here's the Rashi:

הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:
And just for good measure, the Ibn Ezra:

וטעם וי"ו ואת כל אשר אצוה. ככה הוא.
Both meforshim right on the page, as the Minchas Shai notes, are trying to explain away an extra vav that does not appear in our text!

Where's the Ohr haChaim here?  Why wait until Parshas Naso to comment on Rashi having a different text? 

Two answers occur to me: 1) the more obvious one: the Ohr haChaim here had the same text as Rashi and Ibn Ezra and so it didn't bother him; 2) maybe he was only bothered in Naso where Rashi is quoting a Chazal (I am not convinced this is right.)

1 comment:

  1. 1) I really like the first part of your post. Reminds me of Rav Soloveitchik describing Rav Chaim's "zionism".
    2) as for your second part, I think the first answer is more likely, but יש לעיין