the dog that didn't bark

The Midrash/gemara at least in a hava amina suggests that the word "v'haya" at the start of a parsha or pasuk indicates simcha.  The Ohr haChaim is always attuned to trying to work out how this rule fits.  He comments on the opening of the parsha, "V'haya eikev tishmi'un":

ויתבאר על דרך אומרם ז״ל (ב״ר פ׳ מ״ב) אין והיה אלא שמחה, והנה אדון הנביאים בא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים כי אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל אשר צוה ה׳ לעשו׳ אז ישמח לבו ויגל כבודו, אבל כל עוד שיחוש שחסר אחת מכל מצות ה׳ בין מצות לא תעשה בין מצות עשה עליו אמר שלמה (קהלת ב׳) ולשמחה מה זה עושה, והוא אומרו והיה שמחה תהיה לך עקב תשמעון פירוש עקב הוא סוף ותכלית, כדרך שמצינו שישתמשו חז״ל בלשון זה בלשון המשנה (סוטה מ״ט:) בעקבות משיחא וכו׳ כי בגמר זמן ביאתו יקרא עקבות, כמו כן אמר עקב תשמעון את המשפטים ושמרתם ועשיתם אז הוא זמן השמחה וכל שלא הגיע לזה אין לו מקום לשמוח וכמאמר חסידי ישראל (חובת הלבבות שער הפרישות פ״ד) שהפרוש אבלו בלבו וצהלתו בפניו, כי אין נכון לשמוח מי שהוא עתיד לעמוד בבושה וכלימה לפני מלך הגדול ואין צריך לומר מי שמחויב ראשו למלך, וכפי זה שיעור עקב הוא סוף שמיעת כל המשפטים.

עוד נתכוון לומר שאין שמחה לאיש אלא בסוף השמיעה, וכל עוד שלא גמר אדם עבודתו לא יאמין בצדקות מעשיו על דרך אומרו (איוב ט״ו) הן בקדושיו לא יאמין.

עוד נתכוין שצריך שילמוד התורה בשמחה ולא בעצבון כי דברי תורה אסורין לאבל (יור״ד סי׳ שפ״ד).

And he goes on with other remazim in the same vein.

Similarly, later in the same parsha he comments on "v'haya im shamo'a" that we say every day:

והיה אם שמוע וגו׳ – פירוש והיה לשון שמחה ותנאי הוא הדבר אם תהיה שמחה של מצוה, והוא אומרו אם שמוע תשמעו וגו׳ כאמרם ז״ל (שבת ל׳:) שלא שבח שלמה אלא שמחה של מצוה אבל שאר שמחות עליהם אמר (קהלת ב׳) ולשמחה מה זה עושה

Hashem promises all the rewards of the parsha if we have simcha shel mitzvah, not simcha from other sources.

Given the Ohr haChaim's attention to the issue, I don't understand  why he does not say a word on the use of "v'haya" in this pasuk (8:13):

 וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃

This is the most striking example in the parsha of the user of "v'haya" with no clear connotation of simcha.  What is the joy in being told that if we forget G-d, then we will be punished?  You could of course say derech derush that G-d's punishment shows his attention, but even so, you would expect the O.C. to comment here given that he bothers to do so other places.