lack of self-awareness

1) It's hard to write something on the parsha when we are barely out of Yom Tov, but I don't want to skip a week, so I am going to come back to topic did before before and hopefully add something new.  A nazir is chayav if he comes in contact with tumas meis even by accident.   וְכִֽי⁠־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם explains Rashi: פתע – זה אונס. 

Normally the din is אונס רחמנא פּטרי׳.  A person can't be held responsible for an accident that is out of his control.  Why then is the nazir chayav to bring a korban in this case? 

Had you asked me I would have said this is a unique din by nezirus.  The nazir accepts upon himself issurim for the sake of reaching a higher ideal of holiness; therefore, he is held responsible for mishaps that a normal person would be excused for.  Meshech Chochma writes (6:4):

פירוש אל תדמה, שרק בפעולותיו יתקדש, אבל בעצמותו אינו קדוש, לכן אמר כל ימי נזרו קדוש הוא לה׳ כי הוא נעשה קדוש בעצמותו ונשגב במעלתו, כיון שהוא נפרד מן התאוות ונבדל מן המותרות ונזהר מכל אלה, הוא נעשה זך בחומריותו ונעלה בעצמותו, לכן אמר וכי ימות מת עליו בפתע, שלא היה צריך להזהר מזה, כי הוא אנוס והביא כו׳ ועשה כו׳ וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, פירוש, כיון שהוא איש קדוש ורום המעלה צריך להביא כפרה על שאירע שמת איש באהלו, וכמו דאמרו במכות בהא שיושב הרוצח עד מות כה״ג דהוי להו למבעי רחמים על דורן ולא בקשו, והנזיר מעלתו כמעלת הכה״ג, שלשניהן נזר אלהיו על ראשו, וזה אשר חטא על הנפש שמת, וכמו ההוא דאכליה ארי ברחוק תלתא פרסי מיניה דריב״ל ולא אישתעי אליהו בהדיה, ולכן אף אם אירע לו מת מצוה מביא קרבן, כמפורש ריש נזיר

(I am a bit confused by his proof from kohen gadol, as the gemara in that case, as M"C himself quotes, writes that the kh"g is held responsible because he should have davened for killing b'shogeg to not happen.  There is a reason for blame in that case.)

R' Simcha Zisel of Kelm learns a more general lesson from this case.  Accidents don't just "happen."  Just like the expression "you make your own luck," the same is true when it comes to accidents.  True, the person cannot be taken to task by beis din for a mishap, but that does not mean the person is true 100% blameless. 

We can glean a different answer from the comment of Netziv on the korban chatas offered by the nazir tamei:

מאשר חטא על הנפש – אחר שכתיב במת שבא ״בפתע פתאום״ שאין שום אשמה על הנזיר, מבואר דהחטא הוא שפירש עצמו מן היין. ואם לא אירע לו זו הסיבה לא היה נקרא ׳חוטא על הנפש׳, שהרי כדאי הוא להזיר עצמו מן התענוג הגשמי כדי להשיג תענוג רוחני של דביקות בה׳. אבל אחר שאירע לו באונס זו הסיבה אות הוא שאינו ראוי לכך, וא״כ בחנם ציער עצמו מן היין וביקש דבר שגבוה מערכו.

Netziv doesn't spell it out the question, but what motivated his comment is R' Elazar haKapar's statement that the cheit for which the nazir has to being a korban is, as Rashi quotes, שציער עצמו מן היין.  If this is true, isn't every nazir guilty of the same crime?  Why is it only the nazir *tamei* who is held accountable for depriving himself?  

Netziv answers that there is a trade off between the excessive perishus of not drinking wine and the spiritual gains of nezirus.  If the nazir successfully completes his nezirus, it means the tradeoff was worth it, as he realized his goal of spiritual growth.  If the nazir fails to complete his nezirus, even through no fault of his own, it means he was not really up to the task and should never have taken the nezirus upon himself to begin with.

R' Chaim Elazari notesnotes that we see an amazing chiddush from this Netziv.  It takes siyata d'Shemaya to go through the period of nezirus with no accidents.  How does a person know if he or she will be zocheh to do so? The answer is that a person has to know himself.  Unlike the Meshech Chochma and R' Simcha Zisel, the Netziv is telling us that the nazir is not held accountable for the accidental contact with the meis.  What he is held accountable for is not knowing the limits of his own ability, for lacking self-awareness.

2) The Seforno makes a beautiful obervation on the pasuk (6:13)  וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל⁠־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד.  He writes:

כבר בארו ז״ל ׳הוא יביא את עצמו׳ (ספרי לפסוקנו). וזה כי אמנם כל הקרב אל מי שיחדש דבר בעצמו נאמר שהוא מובא אל המחדש בו על ידי נכבד ממנו, כזה ׳שאין חבוש מתיר עצמו׳ (ברכות ה׳:), ולזה נכתב במצורע בטומאתו (ויקרא י״ג:ב׳) ובטהרתו, ״והובא אל הכהן״ (שם י״ד:ב׳), ובסוטה ״והביא האיש את אשתו אל הכהן״ (במדבר ה׳:ט״ו), וכן בעבד ״והגישו אדוניו אל האלהים״ (שמות כ״א:ו׳). אמנם בנזיר אשר יחודש בו גילוח, ובו יהפך לאיש אחר, אין נכבד ממנו שיביאהו, אבל הוא יביא את עצמו.

Both the metzora and the nazir but their hair and bring korbanos, but only the nazir is considered a different, changed person.  What sets the nazir apart is that he chooses this path; it is not something thrust upon him.  

My wife likes the quote from JFK when he first declared the goal of a moon landing and said, "We choose to go to the moon in this decade and do the other things, not because they are easy, but because they are hard, because that goal will serve to organize and measure the best of our energies and skills..."  The key word in that quote is "choose."  Just doing hard things doesn't always help a person grow.  Many times that person is resentful of their lot.  What makes a peron grow is *choosing* to do hard things and working at them.