100 brachos

Menachos 43b:

 תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך

 

The Midrash writes (and this is quoted in the Tur OC 46 in the name of Geonim) that the source for reciting 100 brachos is a takana by David haMelech in response to the plague that afflicted Bn"Y after he counted them.  Somehow you have to square that with the gemara's derasha from our parsha.

 

In any event, someone recently asked me whether you start counting the 100 brachos from nighttime, or whether you start counting from the morning. 

 

B'pashtus, the rule in halacha in that day follows night, so off the cuff my guess was that you start from the night. 

 

However, Rambam in hil tefilah 7:14 writes:

 

חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה ומה הן מאה ברכות אלו ך"ג ברכות שמנינו בפרק זה. ושבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית לפניה ולאחריה. וכשמתעטף בציצית מברך ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. וכשלובש תפילין מברך ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין. ושלש תפלות שבכל תפלה מהן שמנה עשרה ברכות הרי שמונים ושש ברכות. וכשהוא אוכל שתי סעודות של יום והלילה מברך ארבע עשרה ברכות. שבע בכל סעודה. אחת כשיטול ידיו תחלה. ועל המזון אחת בתחלה ושלש בסוף ועל היין לפניו ולאחריו הרי שבע ברכות הרי מאה ברכות בין הכל:

 

The Rambam's expression of היום והלילה implies that night follows day.  Similarly, he talks about שבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית , putting shacharis first. אוכל שתי סעודות של יום והלילה, he puts the day meal first. 

 

So much for my off the cuff guess.  The MG"A made me feel a little better.  MG"A 46:8 discusses what to do on a taanis where you miss a meal and are thereby missing brachos, and claims that you still have 100:

 

כתב הרב״י אנן מברכין בכל יום ק״ה ברכות אך בתענית חסרו ח׳ ברכות נמצא יש צ״ח ברכות עכ״ל וטעות סופר הוא דאינן אלא צ״ז ולדידן שמברכין גם הנותן ליעף כח ועל תפילין ב׳ ברכות הרי צ״ט וגם ברכת יראו עינינו לא מנה הרב״י וא״כ הוי ק׳

 

However, when you start fasting from the night before, like Y"K or 9 Av, you have a problem:

 

אף ביום התענית ומי שמפסיק מבעוד יום התעני׳ חסר עוד ח׳ ברכות מסעוד׳ א׳

 

The problem only exists because the MG"A assumes that day follows night, and so you end up missing 2 meals in one period.  If night followed day, there would be no issue.

 

There is literature on this in shu"t.  I just wanted to setup the problem.

 

Achronim are bothered by what the connection is between the pasuk ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמךand the din of 100 brachos.  There is another famous question on this pasuk that the Midrash already touches on.  עתה ישראל מה ה׳ אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך.  The pasuk sounds like Hashem just wants one thing from us -- yiras Shamayim -- but then it gives a whole laundry list of other items.  Both questions can be knocked off in one shot.

 

What happens when we say a bracha?  A farmer, for example, plants an apple tree and works so hard to tend to it until it finally produces fruit.  Instead of celebrating his success, just before he takes a bite, he does an anti-Al Gore and says, "I didn't build that.  Hashem, you are the one who is borei pri ha'eitz."  All the hard work is just to allow Hashem the opportunity to do things through derech ha'teva and produce that apple.

 

Sefas Emes (5632) explains that all of the midos that the pasuk asks us to achieve are really given to us by Hashem on a silver platter.  For example, we don't have to create love for G-d yesh mei'ayin in our hearts and turn on an emotion that we lack.  We are born with a proclivity to ahavas Hashem; we just have to remove all the impediments in our heart and mind that block it from expressing itself.  We have to just allow ourselves to be who we truly are.  The catch is that the ball starts rolling with yiras Shamayim.  We are just like the farmer.  It seems like we are doing everything, but we are just taking that first step of yiras Shamayim, the step of acknowledging that Hashem is really the one in charge.  If we do that, then He will take care of the rest.  The din of 100 brachos is the explanation for מה ה׳ אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה followed by that long list of demands.

 

Once 9 Av and T"u b'Av passed we already start looking toward Rosh haShana.  It's not by coincidence that we blow 100 shofar blasts, same number as 100 brachos (see Yismach Moshe).  Our year has to start by with the acknowledgment that everything that will happen over the next 12 months is all yad Hashem.  It may look like we are doing all the work, but He is really running the show.