eved / ger toshav doing work on Shabbos

The Rambam writes at the end of ch 20 of Hil Shabbos:

כשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, כך הוא מצווה על שביתת עבדו ואמתו; ואף על פי שהן בני דעת, ולדעת עצמן עושין, מצוה עליו לשומרן ולמונען מעשיית מלאכה בשבת, שנאמר "למען ינוח, שורך וחמורך, ויינפש בן אמתך והגר

  עבד ואמה שאנו מצווין על שביתתן--הם עבדים שמלו וטבלו לשם עבדות, וקיבלו מצוות שהעבדים חייבין בהן. אבל עבדים שלא מלו ולא טבלו, אלא קיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נוח בלבד--הרי הן כגר תושב; ומותרין לעשות מלאכה בשבת לעצמן בפרהסיה, כישראל בחול. ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג.

The Rambam defines for us which eved is not allowed to do work on Shabos and which eved is allowed to.  Why does the Rambam add in the comparison to get toshav with respect to the latter case?  I think the simple answer is that he does it as a lead in to the next halacha:

הואיל וגר תושב עושה מלאכה לעצמו בשבת, וגר צדק הרי הוא כישראל לכל דבר, במי נאמר "ויינפש בן אמתך, והגר" (שמות כג,יב)--זה גר תושב שהוא לקיטו ושכירו של ישראל, כמו בן אמתו: שלא יעשה מלאכה לישראל רבו בשבת, אבל לעצמו עושה; ואפילו היה זה הגר עבדו, הרי זה עושה לעצמו.

What I don't understand (I haven't looked at the Frankel Rambam) is why when discussing the halachos of an eved the Rambam sticks in:
ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג
What does that have to do with the topic at hand in hilchos Shabbos?  With respect to work on Shabbos, all we need to know is that anyone who does not fall into the category of eved, i.e. anyone who did not do milah and tevilah l'shem avdus, is allowed to do work.  Whether that person is technically defined as a ger toshav or not or whether you can have a ger toshav when there is no yoveil is irrelevant to the topic at hand, unless I'm missing something.