what about our nachala?

After the Bnei Menashe complain that if the Bnos Tzelafchad inherit, the nachala of their sheivet will pass to other tribes, the Torah acknowledges their claim and gives over the halachos of yerusha to prevent such an occurrence:

וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Immediately one pasuk later, we have what seems like a repeat:

וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל

The Tiferes Shlomo explains in a vort that you have to learn especially now during the three weeks, that each sheivet has a nachala that is a perfect fit for who they, for their spiritual identity.  The Bnei Menashe therefore wanted to hold on to and treasured that portion of Eretz Yisrael that was davka meant to be theirs.  As a result of that great desire, they were zocheh to have revealed through them this cheilek in Torah.  

If you have such a tremendous cheishek for your portion in Eretz Yisrael, so much so that you are not even willing to give it to another sheivet, to another family in Klal Yisrael, וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל, then kal v'chomer that לֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר,  your nachala will never pass outside Klal Yisrael and be taken over by some other nation.  

Cries out the Tiferes Shlomo, how can we leave Yishmaelim living in our holy city of Yerushalayim and not make it completely ours?!  Where is our cheishek for our nachala?

 ומעתה נכון מאמר הכתוב שנית ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר הוא כמ"ש כי מענין הסבת נחלה משבט אל שבט אחר נוכל להבין להקפיד על הסבת נחלה זהו ירושלים הקדושה ביד האחרים הישמעאלי' היושבי' עליה בעוה"ר וצריך להתעורר בתשוקה להמשיך הדין הזה להתקיי' לא תסוב נחלה למטה אחר הם הישמעאלי' כנ"ל. 

With this yesod he explains the pesukim in Nitzavim (29:21-23):

 וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה ה׳ בּה

גׇּפְרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבֹיִ֔ים אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ ה׳ בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ

 וְאָֽמְרוּ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה ה׳ כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה

Why is it only הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן , that last generation, who will ask about the churban ha'aretz?  

Because, answers the Tiferes Shlomo, it's the fact that they are moved and disturbed by Eretz Yisrael being in such a state that makes them the 'dor acharon,' the last generation to have to see it that way.  

When we cannot tolerate Eretz Yisrael being forlorn, that is the needed isarusa that will bring geulah and repair and redemption.

כי הדור ההוא אשר יתנו עיניהם ולבבם לשאול ע"ז והם ידאבו על חורבן הארץ וירושלים כנ"ל ועל ידי תשוקתם ודאבון נפשם על הארץ הנה יתעוררו הגאולה והם יהיו הדור האחרון קודם הגאולה

Let that generation of 'dor ha'acharon' be ours.