Midrash Rabbah 1:6
רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (משלי כ׳:ט״ו): יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יֵשׁ לוֹ זָהָב וָכֶסֶף אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכָל כְּלֵי חֶמְדָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְטוֹבָה וְדַעַת אֵין בּוֹ, מַה קְּנִיָּה יֵשׁ לוֹ, מַתְלָא אָמַר דֵּעָה קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ, דֵּעָה חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ. יֵשׁ זָהָב, הַכֹּל הֵבִיאוּ נִדְבָתָן לַמִּשְׁכָּן זָהָב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כ״ה:ג׳): וְזֹאת הַתְּרוּמָה וגו׳. וְרָב פְּנִינִים, זוֹ נִדְבָתָן שֶׁל נְשִׂיאִים, דִּכְתִיב (שמות ל״ה:כ״ז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ וגו׳, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת, לְפִי שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל משֶׁה עֲגוּמָה עָלָיו, וְאָמַר הַכֹּל הֵבִיאוּ נִדְבָתָן לַמִּשְׁכָּן וַאֲנִי לֹא הֵבֵאתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁדִּבּוּרְךָ חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִן הַכֹּל, שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.
Moshe was upset that everyone had brought gifts for the mishkan and he had brought nothing. Hashem told him not to worry -- talking with him was better than any gift.
The Midrash is building a bridge between the parshiyos of the mishkan and our parsha. We've read over the past two weeks about what people gave, about the work of the artisans, about the construction details. Now comes Moshe's contribution -- "VaYikra el Moshe..." Moshe gives the gift of being someone Hashem can speak to.
I think what Chazal are telling us is that some people can write a big check to charity, some people can run a project, can build an organization, etc. But sometimes what is most valuable to the person in need is having someone to talk to. דִּבּוּרְךָ חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִן הַכֹּל
No comments:
Post a Comment