Monday, November 07, 2022

put it on the company's tab

 After his battle against the kings, G-d appeared to Avraham to promise

אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

Rashi comments: אחר שנעשה לו נס והיה דואג שמא נתקבל שכר כל צדקותו, לכך אמר לו: אל תירא אנכי מגן לך – מן העונש על כל אותן נפשות שהרגת. ומה שאתה דואג על קיבול שכרך – שכרך הרבה מאד.

In other words, this one is a freebie.  Whatever miracles, whatever siyata d'shemaya it took to win that war does not take anything away from Avraham's ultimate reward in store in olam haba.  

R' Shimshon Pincus in his sefer on chumash quotes from the AR"I that the word מָגֵ֣ן in the pasuk is like the Aramaic word מגנא, free.  I don't know why he had to go to the ARI" when the Netziv explains that this is how the Midrash learned the pasuk:

אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד – פירש רש״י שירא מן העונש שהרג כמה נפשות, על זה אמר הקב״ה ״אנכי מגן לך״, ודאג עוד פן קיבל את שכרו בשביל הנס על זה אמר ״שכרך הרבה מאד״. ובאמת תרי אמוראי אינהו, ר׳ לוי ורבנן, חד אמר שירא מן העונש או ממלכי אומות העולם, וחד אמר שירא מקבלת שכר. והנה למ״ד שירא מן העונש, מפרש המקרא כמשמעו — ״אל תירא אנכי מגן לך״, והסיום ״שכרך הרבה מאד״ לא קאי להא ד״אל תירא״, ומילתא בפני עצמו הוא, ולא משום שירא מזה אלא הבטחה בעלמא. אבל למ״ד דירא מקבלת שכר וא״כ קאי ״אל תירא״ על ״שכרך הרבה מאד״, וא״כ האיך מפרש ״אנכי מגן לך״. משום הכי איתא במדרש ׳כל מה שאני עושה, בחנם אני עושך עמך, ושכרך משלם הרבה מאד׳, ומפרש ״מגן״ לשון תרגום ׳בחנם׳, ואינו אלא בתורת דרש וכוונה שניה. אבל לפי הפשט קשה להבין. ועל כן פירש רש״י שתי הכוונות יחד, ללמד דגם למ״ד ד״אל תירא״ קאי על ״שכרך הרבה מאד״, קאי גם על ״אנכי מגן לך״. אבל הרי במדרש מבואר דחולקין.

Be that as it may, the question R' Pincus then asks (which the Netziv also raises) is why this should be so.  R' Pincus quotes the baalei musar as warning that one can consume one's olam haba even in olam ha'zeh.  R' Yisrael Salanter compared this world to a hotel where anything and everything is available, but everything in turn has a price.  A plate of tzimmis, he said, can cost all of olam ha'ba.  Meaning, if your enjoyment in olam ha'zeh is so great, if that plate of tzimmis, or the Yankee tickets, or the new car, are so valuable and so important to you, then you've got your olam ha'ba right there already.  There is nothing left to pay out in the next world.  If everything has a cost, if everything has a price, then how can it be that Avraham got a freebie?  And what can we do to make sure that we don't end up paying too high a price, to ensure that even if we don't get a freebie, we are not consuming all of our rewards in the here and now and not leaving anything over?

He has six different approaches to answer the question, of which two very similar ones are:

1) When the company you work for tells you to go to a conference or an event, the hotel does not give you a bill when you check out.  The company pays the cost.  Some of my colleagues volunteer for these things because they love the fact that they can order a steak from room service, they can have a valet park their car, etc. and it's all paid for.  Everything Avraham Avinu did was for the sake of the company -- l'shem shamayim.  The biography of R' Yaakov Herman is called All for the Boss because that's how he lived his life -- every action and decision was determined by ratzon Hashem, not selfish motives.  When that's how you behave, then the Boss upstairs picks up the tab and there is never a cost to you.

2) When the owner of the hotel's son stays for a few days, he can sleep in the most expensive suite, he can whatever he likes off the menu, and no one is going to hand him a bill.  Banim atem l'Hashem Elokeichem.  If we act like Hashem's children in this world, then we don't have to worry about exhausting our expense account.

No comments:

Post a Comment