Amalek, Yosef, and bikkurim

1) Yesh lachkor what the geder of kri u'kesiv is, like we have in our parsha.  Does kri u'kesiv mean that we read the word in question שׁלא מן הכּתב, or does it mean that the kri is how to pronounce the word in question, like if you saw the letters ghoti but read it as /fish/ -- the /gh/ like in cough, the /o/ like in women, the /ti/ like in nation?

See PM"G end of siman 141 who says even if wax covers the letters of the word of a krei u'kesiv, it's not a problem because by definition these words are read שׁלא מן הכּתב.  However, I saw R' Elyashiv quoted as disagreeing.

2) What is the connection between the conclusion of last week's parsha which dealt with Amalek and the mitzvah of bikurim at the beginning of this week's parsha?

 Meshech Chochma at the end of this week's parsha quoted the following Midrash:

 

ובמדרש (דברים רבה ז, י) על פסוק זה: כיון שבא ליכנס לארץ ישראל התחיל אומר (לעיל ג, כה): ״אעברה נא ואראה״ וכו׳. א״ל הקב״ה, משה! ביטלת שלי ושלך קיימת. אני אמרתי (לעיל ט, יד): ״ואשמידם״, ואתה אמרת (במדבר יד, יט): ״סלח נא״, ונתקיים שלך. (ואף עכשיו מבקש אני לקיים את שלי ולבטל את שלך!) א״ל הקב״ה למשה, אין אתה יודע מה לעשות, אתה רוצה לאחוז את החבל בשני ראשין?! אם ״אעברה נא״ אתה מבקש לקיים, בטל ״סלח נא״, ואם ״סלח נא״ אתה מבקש לקיים, בטל ״אעברה נא״. (אמר ריב״ל, כיון ששמע משה רבינו כך, אמר לפניו, רבש״ע ימות משה ומאה וכיוצא בו ולא תינזק צפורנו של אחד מהם, עכ״ל המדרש).

  

Why is אעברה נא linked to סלח נא?  Why is this an either/or choice?

 

Chazal (Baba Basra 123) tell us that אין זרעו של עשו נופל אלא בידי זרעו של רחל.  Mesech Chochma explains the reason why this is so.  The Mechilta tells us יבא (עמלק) כפוי טובה ויפרע (מן העם) כפוי הטובה.  Rashi in parshas Beshalach writes:

 

סמך פרשה זו למקרא זה, לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין, חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו:

 

We did not appreciate Hashem's protection, so He had to give us a reminder through Amalek that He is watching over us.

 

In parshas Ki Teizti the story of Amalek follows the prohibition against having unequal weights and measures.  Rashi there comments on the smichus ha'parshiyot: אם שקרת במדות ובמשקלות, הוי דואג מגרוי האויב.  Bn"Y were not running makolot or Rami Levy supermarkets in the midbar.  How would they be cheating on their scales?  

R' Shlomo Fisher explains that this is one and the same yesod as Rashi in Beshalach.  The issur or weights and measures here is not knowing how to properly calibrate events in your life.  Some people only see what they are lacking.  Their scale is always tipped to the negative; they always think they are being shortchanged. 

 

Amalek is the epitome of having your scale tipped too far to the negative.  Amalek cannot be happy so long as someone else, Bn"Y is enjoying life, and they are not the center of attention. 

 

The Eitz Yosef on the Tanchuma suggests that Amalek is called  כפוי הטובה  because Bn"Y was barred from taking their land.  Had they not attacked, there was no reason for us to go to war with them.  R' Moshe Tzuriel goes a step further and says Amalek is called כפוי הטובה because, as we just read in last week's parsha, we were given a mitzvah לא תתעב אדומי כי אחיך הוא (דברים כג, ח).  Where is their brotherly love in response? 

 

The 180 degree inverse of Amalek is Yosef, who instead of holding a grudge against his brothers for what they did to him supported them and cared for them while they were in Egypt.  Therefore, Amalek stands no chance against the descendants of Yosef.

 

Had Moshe been the one to lead Bn"Y and his wish of אעברה נא was granted, given that he was not a descendant of Rachel, Bn"Y would have not had the confidence and trust in Hashem needed to wage war  against Amalek.  They would still be plagued with the fear that held the meraglim back, and there could therefore be no סלח נא for that sin.  It's only because Yehoshua, from sheivet Ephraim, a descendent of Yosef, a descendent of Rachel, was in charge, that Bn"Y felt that they could succeed. 

The essence of the mitzvah of bikkurim is hakaras hatov, appreciating the gift of Eretz Yisrael and its bounty.  Therefore, the Torah juxtaposes this mitzvah with the command to obliterate Amalek.  By giving thanks, we eliminate the sin of being כפוי טובה which mars Amalek's character.