the wisdom of Chazal (II)

(Continued from part I.) A human being can harvest the wheat, make the four, knead the dough, but once the bread is in the oven it is no longer in his hands. At that point something else takes over, or more specifically, someone else -- Hashem.

Rav Ashi knew that, and he knew that the evidence of Hashem's taking over (so to speak) is in the crust of the bread that forms because of the baking process. So why didn't he point to that spot as the focus of his bracha, the point over which the "hamotzi" is recited? Why did he not answer King Menashe's question? Here Rav Tzadok says something incredible:

והיה אפשר לרב אשי לסבור סברא זו מהיכן דקדים בישולא מעצמו גם כן דזה שכל פשוט דמהיכן שמקדים לאפות כבר קדם להיות מוכן למאכל אדם. רק כל הלכות של חכמי התלמוד לא היה אלא מדברים המושגים בהתגלות לבם ולא מן השכל לבד שזה אין נקרא חכמה כלל באמת. וכל זמן שלא היה בהתגלות לבבו הכרה זו שהיכי דקדים בישולא השם יתברך מקדים להכין לו המזון אז לא היה יכול להורות דמברך המוציא שם דאין דברי חז"ל והלכות שלהם כמנהגים הקבועים באיזה ספר מוסר מצד השערת שכל. דאם כן מה היה ההבדל בין התלמוד המקודש לספרים אחרים מחכמי ישראל. אבל כל הלכות שלהם הוא רק מהתגלות הלב עד שנפתח הפה בהכרח לומר הלכה זו שאי אפשר כלל בענין אחר. והיינו על ידי הרגשת הנוכח דהשם יתברך בפרט כל דבר עד שירגיש באמת בלבבו איך השם יתברך ברגע זו שליט בכל והוא אופה פיתו ומכין מזונו ולולי הוא לא היה לו לאכול עד שממילא נפתח פיו לברך המוציא בדוכתי דקדים בישולא על ידי הרגשה ברורה ומפורשת בלב כזו אפשר לחדש אותה הלכה להיות הלכה קבועה אחר כך בתלמוד. כידוע דכל דבר שכבר היה אחד שהרגיש בירור אור זה על בוריו כבר נפתח שער אותו האור בעולם. והוא פתוח אחר כך לכל דזה כל ענין עסק הדורות שקבע השם יתברך אף על פי שהם מתקטנים והולכים. לפי שכל האורות שנפתחים בכל דור ודור על ידי אנשי סגולה מחכמי ישראל אין נסתמים עוד והם פתוחים לעולם ונעשים הלכות קבועות לכל ישראל:

Because knowing the answer is not enough! So long as Rav Ashi did not feel in the depths of his soul that this was the truth, the fact that he mentally understood it was insufficient. R' Tzadok talks epistomology: Torah is not what Chazal understood, not some body of facts or knowledge which Chazal figured out or derived. Were that the case, the Torah of Chazal would be no different than any other collection of wisdom or body of knowledge. Torah requires "hisgalus halev" -- a revelation that springs not from the mind, but from the depths of the neshoma.

Rav Tzadok speaks in so many places of the gemara in Baba Basra (12, Ch. Ramban there) which tells us that although open prophecy has been lost, there is still an echo of nevuah which remains to the Chachamim. "Ari yish'ag mi lo yinabei" -- when prophecy overwhelmes a person with its roar, it is an inescapable message that must be delivered and spoken. When a talmid chacham is inspired by this "hidden" level of prophecy, he cannot but help teach the Torah revealed to him to others, who in turn are inspired and drawn to the message, their hearts opened. Knowledge, facts, wisdom, lack this quality, and are not Torah.

Chazal were not greater than us just in degree; it's not that their IQ was higher, they did better on their SAT, that they were all Mensa members. Chazal's understanding was different in kind. The wisdom of Chazal, the wisdom that comes from the clarity of "hisgalus halev", is a different type of intelligence than even the smartest of us have. That type of knowledge is not acquired by doing lateral thinking problems or brain exercises -- it's acquired by tzidkus and yiras shamayim and learning lots of Torah.
ולפיכך אף על פי שדורות אחרונים קטנים מכל מקום יש להם מעלה זו דננס על גבי ענק. כי כבר פתוחים לפניהם כל שערים שפתחו קדמונים והם מחדשים והולכים לפתוח שערים אחרים. אף על פי שהם קטנים מאד מכל מקום הם במעמקים יותר. כי הם כבר עברו שער בנפשם שנפתח לראשונים:

What does it mean that our generation "stands on the shoulders of giants"? If Einstein was a genius and I lived after Einstein, am I any smarter? Makes no sense. But again, we are not speaking of the mind, we are speaking of the neshoma. When Chazal revealed a Torah teaching, it was not just another fact to pass on to the next generation, but it was a transformation of the neshomos of klal yisrael. Chazal did not just make the unknown known, they made the unfelt into a hisgalus halev.

Rav Ashi knew the right answer, but he recognized that in his mind it was just wisdom, it was not Torah, and his teaching it in shiur would not open the hearts and neshomos of his listeners. That revelation could only come from Menashe, who not only understood the right answer, he felt it.

Given this framework, does it make any sense in the world for a person to sit back in his armchair and think that since Chazal lived in a patriarchical society, therefore they instituted patriarchical system of law, a system which we need to do our best to circumvent now that we are more enlightened? Does it make any sense to say that since Chazal lived in a society that had certain pagan ritual practices, they therefore adopted certain rules regarding nidah or other laws? Is "hidden" nevuah that comes from hisgalus halev subject to bias, subjectivity, a product only of the spirit of its time, or is it an eternal truth?

There is so much more to this particular R' Tzadok. See it inside (Resisei Layla #13) if you can!