The gemara (Taanis 30) quotes R' Yochanan as saying that had it been up to him, he would have instituted fasting on 10 Av instead of 9 Av because even though the fire started on the 9th, the majority of the mikdash actually burned on the 10th. Why don't we accept this reasoning? Back in 2007 I quoted in the name of the Brisker Rav, and it is more famously found in the Chasam Sofer O.C. 33, that ובאו בה פריצים וחללוה (Avodah Zarah 52), as Rashi explains, מכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יצאו כליו לחולין וכיון דנפקי לחולין קנינהו בהפקירא והוו להו דידהו. Once the aku"m entered the mikdash on the 9th, it lost its sanctity. What burned on the 10th was sticks and stones, not a place vested with holiness. Therefore, it only the start of the destruction that has significance.
Did R' Yochanan not hold of this din of ובאו בה פריצים וחללוה? R' Leizer Silver pointed out that in fact the gemara elsewhere (Nedaim 62) quotes this very sevara in the name of R' Yochanan! ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה
See vol 1 of Sheiris Yosef by R' Wahrman where he attempts to resolve this issue. ובאו בה פריצים וחללוה applies when something has been sanctified by a person. However, the walls of bayis sheni may not have needed kiddush by Ezra; they may have automatically taken on the kedushas karka that remained from bayis rishon.
No comments:
Post a Comment