sheves achim gam yachad

  ת"ר כשמן הטוב היורד על הראש וגו' כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כטל חרמון שיורד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת

Why was Moshe worried about the issue me'ila when he had no benefit from the shem ha'mishcha?  Rabeinu Gershom on the daf explains שמא מעלתי לפי שהזקן לא נצטוה למשוח והיה רואה בו ב׳ טיפין מן הראש ירדו לזקן:.  R' Baruch Mordechai Ezrachi, however, quotes the comment of the Shita MeKubetzet on the same sugya and uses that to answer the question.  The full text of the chapter of Teh (133) the gemara is quoting is as follows:

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֖וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד:

כַּשֶּׁ֚מֶן הַטּ֨וֹב | עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַל־הַזָּ֫קָ֥ן זְקַ֥ן אַֽהֲרֹ֑ן שֶׁ֜יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו:

כְּטַ֥ל חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֘ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֚י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה ה׳ אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֜יִּ֗ים עַד־הָֽעוֹלָֽם:

Why does the word זְקַֽן appear twice in the second pasuk?  The Shita answers that when the shemen ha'mishcha was placed on Aharon's beard, Moshe felt as if it was on his own beard.  That's מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.  Moshe felt such pleasure from seeing his brother become kohen gadol, it was as if he gufa was standing in Aharon's shoes.  M'meila, if it was as if Moshe was annointing himself as well as his brother, then b'shmala annointing Aharon, that was the mitzvah, but there was no mitzvah for Moshe himself to be annointed.  Was that hanaah that Moshe himself got an issur me'ila?

Putting aside the issue me'ila issue, the takeaway thought here is that when you are singing אחינו כּל בּית ישׂראל, do you really feel like you are in your brothers' shoes?  That his/her experience is your experience, that you vicariously share in everything?  That was the level of Moshe Rabeinu's  הִנֵּ֣ה מַה־טּ֖וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד.  That is what we should aspire to.

R' Baruch Mordechai Ezrachi goes on to discuss why it is that Aharon became concerned for the issue me'ila only after the bas kol responded to Moshe.  M'mah nafshach: if there was something to be concerned about, he should have been concernde from the get-go, and if the bas kol revealed there was nothing for Moshe to be concerned about, then why Aharon troubled?  Take a look.

The punchline of why there is no me'ila is מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה.  The shemen ha'mishcha is compared to tal, and tal is not subject to any issur me'ila. 

R' Shimon Sofer asks: Why does the gemara compare the shemen davka to tal?  Why not some other liquid?

The gemara (Taanis 4) writes that Bn"Y asked Hashem to be like rain:

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱשִׁיבָהּ כַּהוֹגֶן שֶׁנֶּאֱמַר {הושע ו׳:ג׳} וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה׳ כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ.

To which Hashem responded that their request was wrong.  Rain is not always a blessing.  Rain does not always fall.  They instead should have asked for Him to be like dew, which always is there, and is always a blessing.  Our request was not formulated properly, but Hashem responded anyway and blessed us that he would be like dew:

אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתִּי אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר שֶׁפְּעָמִים מִתְבַּקֵּשׁ וּפְעָמִים אֵינוֹ מִתְבַּקֵּשׁ אֲבָל אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ דָּבָר הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר {הושע י״ד:ו׳} אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל.

Shem m'Shmuel (Pesach 5772) explains the difference between rain and dew as follows:

כי גשם פעמים מתבקש פעמים אינו מתבקש, פי' דגשם הוא השפעה הבאה לעומת המעשים לטוב או למוטב וכשח"ו אין מעשים טובים מה גם להיפוך יכולה ח"ו לבוא השפעה להיפוך, וכעין גשם המבול, אבל בבחי' טל הוא לטובה לבד, ובא אף בלא אתעדל"ת, רק אם הוא כלי מוכשר לקבל,

Rain is something you ask for.  When you make a request, you don't always deserve to get what you ask for.  You don't always realize the right thing to ask for.  Dew is something that is there whether you ask for it or not, whether you want it or not, whether you deserve it or not.

Aharon was concerned lest his acceptance of the kehuna be tainted by the desire for pesonal aggrandizement, for his own enjoyment of the position, for the honor.  Accepting the position on those terms would be an issur me'ila, taking advantage of hekdesh for personal gain.

Hashem responded that He knows this is not somethign Aharon would ever ask for.  It's not like the rain -- פעמים מתבקש.  Rather, the position is like the dew.  Aharon's acceptance was not because he wanted the position and not even because he thought he deserved or earned the position, but simply because it was the ratzon Hashem.