haggadas eidus, haggadah shel pesach -- amira, dibur, haggadah: is there a difference?

The gemara has a derasha on the pasuk וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃ (5:1) that כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, once eidim testify, their testimony  cant be changed or retracted. How did Chazal get that from the pasuk? The Ritva in Kesubos 18 already discusses this question and gives three answers:

יש שפירש בתוספת מדכתיב ואם לא יגיד ונשא עונו דאית לן למדרש כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד כדדרשינן ביבם אשר לא יבנה בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה וכיון דכן ע״כ הכי בעי למימר כיון שלא הגיד לכתחלה בענין זה שרצה לומר עכשיו שוב אינו חוזר ומגיד ואחרים פירשו שאת״ל חוזר ומגיד לא תמצא קרבן שבועות עדות דלעולם חוזר ומגיד וקרוב לזה פירש רש״י אינו חוזר ומגיד דגבי עדיות חדא הגדה כתיב ואם לא יגיד ... אבל הנכון דנפקא לן האי פי׳ דלא יגיד מדכתב על פי שנים עדים יקום דבר אלמא על מה שהעידו בב״ד יתקיים הדין לזכות או לחיוב לאלתר ואם יכולים לחזור ולהעיד האיך יקום דבר והיינו דאמר וכ״ת ה״מ על פה כלומר משום דכי כתיב יקום דבר ע״פ שנים עדים כתיב.

R' Chaim Kanievsky writes that his father once met a Polish iluy who distinguished between the terms haggadah, amira, and dibur.  Haggadah, he said, applies only to a one time event. The Steipler was very impressed with this vort and relayed it to the Chazon Ish who on the spot came up with 10 exceptions. 

Whenever I hear a vort like this my instinct is to grab my concordance and check a few examples to see if it works. Not sure why the Steipler didn't do that, but the Chazon Ish was a walking talking concordance.  My second instinct is to take a look at the Malbim.  Sure enough, he also distinguishes between these terms in a comment on our pasuk (#300):

אבל הבלתי מגיד הוא במקום שהגדתו מכרעת ושמבקשים לדעתו, שזה אחד ההבדלים בין מגיד ובין יתר לשונות כמו מספר, מדבר, אומר. שספורי דברים בעלמא הבלתי נוגעים להאיש השומע יתפוס לשון ״סיפור״; ״והדובר דברים״ בלתי חדשים מצד עצמם או ״האומר״ דרך ציוי או דבר בלתי מתחייב ממנו דבר חדש יתפוס ״אמירה״. ... כי גדר ההגדה שיגיד אל הנוגע בדבר ומודיע לו דבר נעלם שצריך לדעתו.

You need my input or information that I have to make a decision? That's מגיד.   

My hunch is that מגיד is connected to action. Avimelech complains to Avraham (Braishis 12:18)

וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃

Had I had more information, I would have stayed away from Sarah and not taken her.

The brothers tell Yaakov (Braishis 43:7)

וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִ֠ישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃

They did a haggadah, which prompted the action / response of Yosef demanding that Yosef come to Egypt.

The most striking example is in the parsha of mikra bikkurim (26:2)

וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַה׳ אֱלֹקיךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ

There is no decision being made here.  It's all about action.  The farmer says he did a haggadah by bringing his bikkurim, through his actions.

I think that's what the Ritva means in his last answer. When witnesses testify that Reuvain borrowed $100 from Shimon, that's not just a story they are telling, or information they are passing on. What they are doing is prodding the court to take action. They have in effect set the wheels of justice in motion. In halacha, words can be undone, but action is harder to undo.

M'inyana d'yoma, this all got me thinking about why we call what we do on Pesach "haggadah." You do have the term "sipur yetzi'as Mitzrayim," which we discussed once before, but everybody knows the book we read is a Haggadah and the mitzah is called maggid.  Are we testifying to the truth of the events?  Maybe.  Here too, I think there is a link to action. Firstly, we are not just telling a story. We are re-enacting the events that occurred. Secondly, if you walk away from the table at the end of seder night and say to yourself, "That was a nice story," you missed the point. What does that story inspire you to do? How will you act now that you have the gift of freedom? These are the questions to ask ourselves...